האפיפיור מגנה את האדישות והדממה בפני הטרדיה שבמזרח התיכון

ביום שבת האחרון, האפיפיור פרנציסקוס גינה את האדישות "הרצחנית" ואת ההסכמה שבשתיקה של העולם בפני הזוועה שמתרחשת במזרח התיכון, "שבוכה, סובל ונאלם בשעה שאחרים רומסים ארצות אלו בחיפוש אחר שררה ועושר". האפיפיור אמר את הדברים במהלך ביקור בעיר הנמל בארי שבדרום מזרח איטליה. הביקור כולו הוקדש למפגש אקומני ולתפילה עם מנהיגים ונציגים מ-19 כנסיות וקהילות כנסייתיות מהמזרח התיכון. המפגש התקיים בראש ובראשונה כדי לבקש שלום וצדק עבור הנוצרים של המזרח התיכון ועבור כלל תושבי האזור.

בעיר בארי, שמהווה מעין גשר בין מזרח למערב, נמצאים שרידיו של ניקולאוס הקדוש, שמופיע בלוח הקדושים של הכנסייה הקתולית ובזה של הכנסייה הארותודוקסית. "באנו כצליינים לבארי, לאותו חלון למזרח התיכון, כשאנו נושאים בליבנו את הכנסיות והעמים שלנו ואת כל מי שחי בסבל רב. אנחנו אומרים להם – 'אנחנו קרובים אליכם!'". האב הקדוש אמר את הדברים במהלך תפילה שהתקיימה בחוף הים. הכותרת של המפגש, שהתקיים ביוזמתו של האפיפיור, היא "שלום לכם!".

אדישות והסכמה שבשתיקה הן רצח

"יהי שלום! זוהי קריאתו של כל מי שהוא 'הבל' היום; זוהי זעקה שעולה עד פני כס מלכות האלוהים. עבורם – אין לנו זכות לומר 'השומר אחי אנוכי?' – לא במזרח התיכון ולא בשום מקום אחר בעולם", אמר האב הקדוש.

"אדישות הורגת", אמר האפיפיור והוסיף ש"ברצוננו להרים קול מחאה על האדישות הרצחנית". "ברצוננו להעניק קול למי שזה חסר לו, למי שכל שנותר לו הוא לבלוע את דמעותיו. היום, המזרח התיכון בוכה, סובל ונאלם בשעה שאחרים רומסים ארצות אלו בחיפוש אחר שררה ועושר".

האפיפיור ציין שהאזור המואר הזה כוסה בשנים האחרונות ב"עננות שחורות של מלחמה, אלימות והרס, מקרים של שחיתות וסוגים שונים של קיצוניות, הגירה כפויה והזנחה". לדבריו, כל זה התרחש תוך "שתיקה שבהסכמה מצד רבים".

אין מזרח תיכון ללא נוצרים

האב הקדוש הביע צער על כך ש"המזרח התיכון הפך לארץ של מי שנוטש את ארצו שלו". הוא הזהיר מהסכנה ש"נוכחותם של אחינו ואחיותינו באמונה תעלם וכך תעוות את פני האזור כולו". האפיפיור הזהיר ש"מזרח תיכון ללא נוצרים לא יהיה מזרח תיכון".

האפיפיור פרנציסקוס הגיע לבארי לפנות בוקר וקיבל את פניהם של מנהיגי הכנסיות הנוצריות במזרח התיכון בחצר הבזיליקה של ניקולאוס הקדוש. הם ירדו יחדיו לקריפטה, כדי להתפלל בפני שרידי הקדוש ולהדליק את המנורה של הקריפטה למען השלום.

התפילה – שלהבת התקווה

בדבריו בחוף הים, האב הקדוש אמר שבהדלקת המנורה בפני שרידיו של הקדוש, המנהיגים רצו "להצית את שלהבת התקווה". לדבריו, הנוצרים הם אור העולם, לא רק במובן בו סביבתם מוארת, אלא בכך שגם ברגעיה האפלים של ההיסטוריה, הם מסרבים להיכנע לדכדוך. הם מזינים את "פתיל התקווה בשמן התפילה והאהבה". "הרי, כשאנחנו נושאים את ידינו לשמים בתפילה ומושיטים את ידינו לאחינו ולאחיותינו מבלי לנסות לנצל אותם, אש רוח הקודש, רוח האחדות והשלום, ניצתת ומתפשטת כלהבה".

האב הקדוש קרא לכולם להעתיר לאלוהים עבור "הקטנים הללו, הפשוטים, הפצועים וכל מי שאלוהים עומד לצידו" ולהתחנן – "יהי שלום!".