:רשתות חברתיות

:RSS

רדיו ותיקן

קול האפיפיור והכנסיה בשיח עם העולם

שפה:

הכנסייה / הכנסייה במזרח התיכון

טנטור: דרך האמצע

מאמינים נוצרים מדליקים נרות ב'אדיקולה' של קבר ישוע בכנסיית הקבר הקדוש בעיר העתיקה בירושלים – AFP. - AFP

22/03/2017 09:24

המטרה העיקרית של המרכז האקומני "טנטור" שבירושלים הוא לקדם יחסים בינדתיים ואקומניים. המרכז מציין 50 שנים להיווסדו.

המרכז הוקדם לכבוד ביקורו ההיסטורי של המבורך פאולוס השישי בארץ הקודש והוא נתמך בידי האוניברסיטה האמריקנית "נוטר דאם". המרכז מקיים מגוון רחב של כנסים, קורסים ומארח חוקרים, תלמידים, צליינים ואנשים מקומיים שמתעניינים בדיאלוג בינדתי.

פיליפה היטנצ'נס ביקרה בטנטור השבוע ונחשפה למאמצים בינתדיים להתמודד עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני:

היום למדתי מילה חדשה בערבית: ‘ווסאטיה’, "דרך האמצע" או מתינות, איזון, צדק והוגנות. ההפך, אפוא, מקיצוניות, שליחות רסן, הדרה ועוול.

‘ווסאטיה’ הוא גם שמה של תנועה שהוקמה לפני עשור על ידי המרצה ופעיל השלום הפלסטיני מוחמד דג'אני. אם שמעתם את שמו לפני כן, סביר להניח שזה היה בהקשר למהומה שנגרמה לפני מספר שנים כשהוא הוביל קבוצה של תלמידים מאוניברסיטת אל-קודס לביקור במחנה ההשמדה אושוויץ.  זה היה חלק מפרוייקט משותף שכלל גם ביקור של שתי קבוצות של סטודנטים ישראלים במחנה פליטים פלסטיני. מטרת הפרויקט הייתה לסייע לצעירים לראות במו עיניהם את הסבל שעיצב את זהותם של מי שנמצא בצד השני של מתרס הסכסוך.

מאמציו של דג'אני נולדו מכך שהיה עד לדרך האדיבה והטובה בה רופאים ישראלים טיפלו באימו כשמשפחתו נזקקה לטיפול רפואי דחוף. זה היה הדבר האחרון לו ציפה, כאדם שהתחנך בסביבה שמכפישה ישראלים וקוראת לחורבן מדינתם. 

כיום הוא ידוע במאמציו הבינדתיים ובניסיונו לחנך צעירים מוסלמים לכך שמושג ה’ווסאטיה’ שלו נמצא בלב האמונה המוסלמית ואורח החיים המוסלמי, כפי שאריסטו לימד שכלל הזהב הוא אמת המידה והאידיאל של הפילוספיה והמוסר היווניים.

דג'אני והמלומד היהודי הנודע, הרב רון קרוניש, מייסד המועצה הבינדתית המתאמת בישראל, היו שני הדוברים הראשיים בכנס בו השתתפתי בירושלים ביום חמישי האחרון. הכנס עסק בקידום המתינות והפיוס בקרבו של הסכסוך.

הדבר המעניין ביותר לו שמתי לב הוא המספר הרב של המשתתפים המוסלמים והיהודים ששוחחו זה עם זה והחליפו רעיונות בנוגע לדרך הנכונה לקדם שיח מכבד על הנושאים הכואבים הללו בפייסבוק ובשאר אמצעי המדיה החברתית.

אבל, האם דיוני מלומדים שכאלה באמת יכולים להשפיע על האדם ההמוצע כאן, במקום בו עושה רושם שהאמונה אינה יכולה לסייע בפריצת המבוי הסתום בו נמצאת הפוליטיקה?

הפניתי את השאלה הזו לפרופסור דג'אני בסוף הכנס. הוא חייך ואמר, "תראי, למדת היום מילה חדשה, ‘ווסאטיה’. בכל פעם זה פלסטיני או ישראלי לומד את המילה הזו ופונה מקציניות למתינות, חלומותינו הופכים לתקוות והשלום יכול להתקרב אלינו בצעד נוסף".

22/03/2017 09:24