חקיקה כנגד מהגרים: "לגרש את הלב של אמריקה"
בניית חומות ומניעת הגעתם של מהגרים הוא "גירוש ליבה של אמריקה" ו"מאפשר לפוליטיקה של פחד לשלוט בנו". זוהי דעתו של התיאולוג והסופר האמריקני האב דן גרודי, שעומד בראש מרכז לרוחניות ותרבות לטינו-אמריקנית באוניברסיטת נוטר-דאם שבאינדיאנה.
לאחר שניהל במשך מספר שנים תכניות התבודדות למהגרים ששוהים בגבול ארה"ב-מכסיקו, האב דן הגה תיאולוגיה של הגירה, שמאתגרת את הנוצרים לראות את עצמם כמהגרים ואת ישוע כמהגר לא חוקי ש"דחק את מרים אל מחוץ לגבולות החוק".
פיליפה היטצ'ן שוחח עם האב דן ושמעה ממנו כיצד החקיקה החדשה בארה"ב תשפיע על קהילות המהגרים במדינה ועל ראייה תיאולוגית של תופעת ההגירה העולמית.
העניין של האב דן ברוחניות לטינו-אמריקנית התחדש במהלך שהותו באורוגוואי, ארגנטינה וצ'ילה לאורך שנות השלטון הדיקטטורי במדינות הללו. לאחר הסמכתו לכהונה, הוא עבד בתכנית המסיונרית "Valley" שבדרום קליפורניה. התכנית ערכה התבודדויות במחנות מהגרים וכך האב גילה את "החיים, האמונה והחיוּת" של הקהילות הלטינו-אמריקניות.
פוליטיקה של פחד
בנוסף לשמחה ולנדיבות אליהן האב דן נחשף, הוא חזה גם בעוני ובסבל של רבים שמתו במדבר, בניסיון לחצות את הגבול. לדבריו, הבטחתו של הנשיא טראמפ לסגור לגמרי את הגבול בין ארה"ב למכסיקו לא תפטור דבר והוא פשוט "יסגור אותנו [...] [מדובר ב]גירוש ליבה של אמריקה [...][הדבר] מאפשר לפוליטיקה של פחד לשלוט בנו". לדבריו, העניים ירגישו את השפעותיה של החקיקה נגד המהגרים, שהוא מגדיר כ"התרברבות פוליטית, ניסיון להישמע קשוח". הוא אף מוסיף ואומר שהחקיקה עשויה "לצייר מטרה על גבנו", בכך שנתנהל בפוגענות כלפי מכסיקנים, מוסלמים ואחרים. כך, לדבריו, נגרום ליותר אנשים "לרצות לפגוע בנו", במקום להוביל ל"גלובליזציה של סולידריות", דבר שהקדוש יוחנן פאולוס השני קרא לו ללא הרף.
אתיקה של החיים במובנם הרחב
האב דן מוקיר את הקהילות והמנהיגים הקתוליים שמחו על החקיקה הזו. בעוד שדונלד טרמפ זכה בבחירות לנשיאות, האב דן מזכיר שסמכות אמתית "מנהיגה בשל טוּבה ולא בפחד וטרם ראיתי זאת במקרה הזה". בזמן שהאב דן מעריך את "הצעד בכיוון הנכון" של הממשל האמריקני בנוגע להפלות, לדבריו "אתיקה של החיים היא עניין רחב", שכולל עיסוק בעוני, בפערים חברתיים ובהגירה.
ישוע כמהגר 'לא חוקי'
מנוקדת מבט תיאולוגית, האב דן מדבר על רז ההתאנשות כעל הפיכתו של ישוע למהגר, שמגיע "לאחרוּת שבבשר האדם בהיותו רוח אלוהים". הוא ממשיך ואומר שכתבי הקודש "מאתגרים אותנו ברמה העמוקה ביותר" לראות את ישוע כ"לא חוקי מההתחלה, מכיוון שבשעת הבשורה למרים, מרים הייתה מאורסת ליוסף". בימים ההם, להרות לגבר אחר היה "מוציא את מרים מחוץ לחוק". "למה אלוהים בחר ברגע הזה להגר לרחמה של מרים ולהפוך לאדם?" הוא שואל ובדבריו מציע תשובה – אלוהים פתח "מרחב לתקווה עבור כל מי שנמצא מחוץ לחוק, גם עבור מי שנחשב 'לא חוקי'".
האב דן דיבר על הביקור של האפיפיור פרנציסקוס באי למפדוזה ועל כך שבמיסה שערך שם האב הקדוש השתמש בגביע מעץ ששימש לבניית סירת פליטים. רוב יושבי הסירה ניצלו, אך חלק נהרגו, כך שהגביע הוא "כוס תרעלה" ו"כוס ישועות" בעת ובעונה אחת.
המהגרים מצילים את הכנסייה
כמו כן, האב דן מדבר על המיסה שנערכת מידי שנה בחודש נובמבר בידי בישופים משני צידי גדר הגבול שבין ארה"ב למכסיקו. זוהי לא ליטורגיה פוליטית, לדבר, אלא "הצהרה רוחנית עצמתית בעלת השלכות פוליטיות", הצהרה שמדגישה ש"למרות שהחומות הללו נמצאות כאן, אנו מכריזים [...] שאנחנו גוף אחד, ללא קשר ללאום שלנו".
האב דן אומר ש"כשגבולות הופכים למחסומים" ואנחנו "מתנתקים מהזולת שנמצא במצוקה", אז "אנחנו מתנכרים לקריאה שלנו כבני אדם". אמונתם של המהגרים במצבים הקשים ביותר, לדבריו, מזכירה לנו ש"לא הכנסייה היא זו שמצילה את המהגר, אלא המהגר הוא זה שמציל את הכנסייה".
| All the contents on this site are copyrighted ©. |