2017-01-27 12:30:00

האפיפיור קורא לקתולים ולאוריינטלים אורתודוקסים לעבוד למען השלום


בכל מקום בו ישנם אלימות ועימות, נוצרים נקראים לעבוד בסבלנות כדי לכונן מחדש הרמוניה ותקווה. זהו המסר של האפיפיור לנציגי הוועד הבינלאומי לדיאלוג תיאולוגי בין הכנסייה הקתולית והכנסיות האורתודקסיות האוריינטליות.

הקבוצה, שנפגשה בקרית הוותיקן בשבוע שעבר, כוללת נציגים משש כנסיות מזרחיות עתיקות, שנפרדו משאר העולם הנוצרי באמצע המאה החמישית לספירה.

בדבריו למנהיגים הקתולים והאוריינטלים, האפיפיור פרנציסקוס אמר שרבים מהם שייכים לכנסיות שחוות מידי יום את התפשטותה של האלימות ו"הברוטליות שנמציחה הקיצוניות הפונדמנטליסטית". לדבריו, אנו מודעים לכך ש"מצבים של סבל כה נורא מכים שורש בקלות יתרה בסביבות של עוני, עוול ודחייה חברתית".

האב הקדוש הוסיף שהדבר נובע מאי-יציבות, שנוצרת לא פעם בידי אינטרסים זרים או בשל סכסוכים שמקלים להסית את ההמונים לידי שנאה. האפיפיור אמר שהנוצרים נקראים להתקרב לסובלים, לזרוע הרמוניה ולעבוד בסבלנות ובשיתוף פעולה כדי להשיב את התקווה בכינון שלום שמקורו באדון.

האפיפיור פרנציסקוס אמר שהוא מצטרף למנהיגי הכנסיות בתפילה עבור סוף הסכסוך ועבור קרבתו של אלוהים לסובלים, בייחוד לילדים, לחולים ולקשישים. הוא אמר ש"ליבו יוצא אל הבישופים, הכוהנים, המקודשים והמקודשות והעמאים שנחטפו באלימות, נפלו בשבי או שועבדו". המרטירים והקדושים של כל המסורות יכולים, לדבריו, להעניק לנו השראה להאיץ את צעדינו בדרך לקראת אחדות מלאה. במקום בו אלימות מולידה עוד אלימות, האפיפיור אמר שתגובתנו צריכה להימנע מאסטרטגיות של כוח ולהביא את השלום והפיוס של המשיח הקם.

להלן תרגום מלא של דברי האפיפיור לנציגי הוועד הבינלאומי לדיאלוג תיאולוגי בין הכנסייה הקתולית לכנסיות האורתודקוסיות האוריינטליות:

אחים יקרים במשיח,

בשעה שאני שמח על בואכם, אני מודה לכם על נוכחותכם ועל המילים החמות שנאמרו לי מטעמכם בידי המטרופוליט בישוי. דרככם, אני שולח ברכות לבביות לראשי הכנסיות האוריינטליות האורתודוקסיות, אחיי הנכבדים.

אני אסיר תודה על עבודתו של הוועד שלכם, שהחלה בשנת 2003 ועתה מקיים את אסיפתו ה-14. אשתקד, החלתם לבחון את טבעם של התקדישים, בייחוד את טבעה של הטבילה. בטבילה אנו מגלים מחדש את יסוד האחדות בין הנוצרים. כקתולים וכאוריינטלים אורתודוקסים, אנו יכולים לחזור על דבריו של פאולוס השליח: "הֲרֵי בְּרוּחַ אַחַת הֻטְבַּלְנוּ כֻּלָּנוּ לְגוּף אֶחָד" (קורינתים א' יב:13). במהלך השבוע הזה, העמקתם בהיבטים ההיסטוריים, התאולוגיים והאקלסיולוגיים של רז האאוקריסטיה, "מקור ופסגת החיים הנוצריים כולם", שבאופן מופלא מביע ומקיים את אחדותו של עם האלוהים ("אור הגויים", 11). אני מעודד אתכם להמשיך במאמציכם ואני סמוך ובטוח שעבודתכם תצביע על דרכים מועילות למסענו. היא תבסס את הדרך לקראת אותו יום נכסף בו נזכה לחסד לערוך את קרבן האדון סביב אותו המזבח, כאות לאחדות כנסייתית מלאה ששבה על כנה.

רבים מכם שייכים לכנסיות שעדות מידי יום להתפשטותם של האלימות ושל מעשי זוועה שמונצחים בידי הקיצוניות הפונדמנטליסטית. אנו מודעים לכך שמצבים של סבל כה נורא מכים שורש בקלות יתרה בסביבות של עוני, עוול ודחייה חברתית. זאת מחמת אי-יציבות שנוצרת בידי אינטרסים צרים, מקומיים או זרים, ובידי סכסוכים קודמים שהובילו למצבים של מחסור חמור, יצרו מדבריות תרבותיות ורוחניות, בהן קל להסית את האנשים לשנאה. מדי יום כנסיותיכם, בקרבתן לסובלים, נקראות לזרוע שלווה ולעבוד בסבלנות כדי להשיב על כנה את התקווה בכינון השלום המנחם שמקורו באדון, שלום שאנו מחויבים לכונן יחדיו בעולם פצוע וכואב.

פאולוס הקדוש כותב, כמו כן, "וְאִם יִכְאַב אֵיבָר אֶחָד, כָּל הָאֵיבָרִים יִסְבְּלוּ אִתּוֹ" (קורינתים א' יב:26). סבלכם הוא סלבנו. אני מצטרף אליכם בתפילה עבור סוף הסכסוך ועבור קרבתו של אלוהים לסובלים רבות, בייחוד לילדים, לחולים ולקשישים. ליבי יוצא אל הבישופים, הכוהנים, המקודשים והמקודשות והעמאים שנחטפו באלימות, נפלו בשבי או שועבדו.

יהי רצון שהקהילות הנוצריות תתחזקנה מתפילותיהם ומדוגמתם של המרטירים והקדושים הרבים שהעידו על המשיח באומץ רב. הם מראים לנו את לב אמונתנו, שלא מתמצת במסר סתמי של שלום ופיוס, אלא בישוע עצמו, צלוב וקם. הוא שלומנו ופיוסנו (הש' אפסים ב:14; קורינתים ב' ה:18). כתלמידיו, אנו נקראים להעיד בכל מקום, בעוז רוח נוצרי, על אהבתו הענווה שמפייסת בין גברים ונשים בכל זמן ומקום. בכל מקום בו אלימות מולידה עוד אלימות וזורעת מוות, על תגובתנו להיות שמריה הטהורים של הבשורה, שתוך התנגדות לאסטרטגיות של כוח, מאפשרת לפירות החיים לצמוח מאדמת הטרשים ולתקווה לזרוח בלילות האימה.

מרכז החיים הנוצריים, רז ישוע שמת וקם מאהבה, הוא גם נקודת ההתייחסות של מסענו לקראת אחדות מלאה. פעם נוספת המרטירים מראים לנו את הדרך. מה רבות הפעמים בהן קורבן חייהם הוביל נוצרים, שלפני כן היו מפולגים בשל דברים רבים כל כך, לאחדות! המרטירים הקדושים מכלל המסורות הכנסייתיות מאוחדים זה עתה במשיח (הש' יוחנן יז:22). שמותיהם כתובים בספר המרטירים האחד של כנסיית האלוהים. לאחר שהקריבו עצמם עלי אדמות מאהבה, הם שוכנים בירושלים השמימית האחת, מכונסים סביב השה שנזבח (הש' התגלות ז:17-13). חייהם, שהועלו כמנחה, קוראים לנו לידי אחדות, להאיץ את צעדינו בדרך לאחדות מלאה. ממש כפי שבכנסייה המוקדמת דם המרטירים היה לזרעם של נוצרים חדשים, כך בימינו אנו, יהי רצון שדמם של מרטירים רבים כל כך יהיה זרע לאחדות בין המאמינים, אות וכלי לעתיד של אחדות ושלום.

אחים יקרים, אני מודה לכם מקרב לב על מאמציכם עבור השגת מטרה זו. בהוקרת התודה שלי על ביקורכם, אני קורא לברכת האדון ולהגנתה של אם האלוהים הקדושה עליכם ועל פועלכם.








All the contents on this site are copyrighted ©.