2016-07-03 13:19:00

דרשה לכבוד חגם של כיפא ופאולוס: הטקסט המלא


בדרשתו לכבוד חגם של כיפא ופאולוס הקדושים, האפיפיור פרנציסקוס התמקד ב"היסגרות" ו"היפתחות" בחייהם של שני הקדושים המגינים של רומא.

על הכנסייה להישמר מסכנת ההסתגרות, כתוצאה מרדיפות ומפחד, אמר האפיפיור. בה בעת, עליה להיות "הפתח הקטן דרכו אלוהים יכול לפעול". לדבריו, "תפילה מאפשרת לחסד לסלול דרך מסגירות לפתיחות, מפחד לאומץ, משמחה לעצב ואף ניתן לומר ממחלוקת לאחדות".

להלן הטקסט המלא של דרשת האפיפיור לחגם של כיפא ופאולוס הקדושים

דבר האלוהים בליטורגיה היום מציג בפנינו ניגוד ברור בין היסגרות להיפתחות. באמצעות התמונה הזו, אנו יכולים להתבונן בסמל המפתחות שישוע מבטיח לשמעון כיפא, כדי שהוא יפתח את שערי מלכות השמיים ולא יסגוראותם בפני העם, כפי שעשו חלק מהסופרים והפרושים הצבועים, עליהם ניחתה חמתו של ישוע (הש' מתי כג:13).

המקרא ממעשי השליחים (יב:11-1), מציג בפנינו שלוש דוגמות להיסגרות: כיפא מושלך לבית הסוהר, הקהילה מתכנסת לתפילה מאחורי דלתיים סגורות ובהמשך למקרא שלנו – כיפא מתדפק על דלתות ביתה הסגורות של מרים, אמו של יוחנן המכונה מרקוס, לאחר שיצא לחופשי.

בשלוש הדוגמות הללו להיסגרות, תפילה מופיעה כדרך העיקרית החוצה. זוהי דרך החוצה בשביל הקהילה, שמתכנסת בהסתגרות פנימה בשל רדיפות ופחד. זוהי דרך החוצה לכיפא, שבראשית השליחות שהעניק לו האדון מושלך לבית הסוהר בידי הורדוס ועומד להיות מוצא להורג. כשכיפא היה בבית הבוהר, "הִתְפַּלְּלָה הַקְּהִלָּה בַּעֲדוֹ בְּחָזְקָה אֶל הָאֱלֹהִים" (מעשי השליחים יב:5). האדון עונה לתפילה זו ושולח את מלאכו לשחרר את כיפא, להצילו מיד הורדוס (הש' פס' 11). תפילה, כביטוי לאמון עניו לאלוהים ולרצונו הקדוש, היא תמיד הדרך מחוץ לסגירות, כפרטים וכקהילות.

גם פאולוס, במכתבו לטימותיאוס, מדבר על חווית השחרור שלו, על מציאת הדרך להימלט מהוצאתו הקרבה להורג. הוא מספר לנו שהאדון עמד לצידו והעניק לו את כוח להמשיך בבישור לאומות העולם (הש' טימותיאוס ב' ד:17). אבל, פאולוס מדבר גם על היפתחות גדולה הרבה יותר, היפתחות אל עבר אופק גדול עד אין קץ. אלו הם חיי הנצח, שמצפים לו בסוף ה"מירוץ" הארצי. אנו יכולים לראות את כל חייו של השליח במונחים של "יציאה החוצה" בשירות הבשורה. חייו של פאולוס פנו החוצה בכל מובן, בהבאת המשיח אל מי שטרם הכירו אותו ואז בריצה מהירה אל זרועותיו של המשיח כדי להיוושע למלכותו שבשמים (הש' פס' 18).

הבה נשוב לכיפא. סיפור הבשורה (מתי טז:19-16) אודות הכרזת האמונה שלו והשליחות שישוע הפקיד בידיו, מראה לנו שחיו של שמעון, הדייג מהגליל – כמו החיים של כולנו – נפתחים, נפתחים במלואים, כשהם מקבלים מאלוהים האב את חסד האמונה. שמעון יוצא למסע – מסע קשה וארוך – שיוביל אותו לצאת מעצמו, לעזוב את כל התמיכה האנושית שלו, בייחוד את הגאווה שלו, באומץ, בלב שלם ובנתינה עצמית. בתהליך השחרור שלו, התפילה של ישוע משחקת תפקיד חשוב: "אֲבָל אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בַּעַדְךָ שֶׁלֹּא תִּכְלֶה אֱמוּנָתְךָ" (לוקוס כב:33). כמו כן, ישנה משמעות רבה למבטו החומל של האדון, לאחר שכיפא התכחש לו שלוש פעמים: מבט שמפלח את הלב ומביא לבכי חרטה (הש' לוקס כב:62-61). באותו הרגע, שמעון כיפא שוחרר מכלוב הגאווה האנוכית והפחד שלו והתגבר על הפיתוי לסגור את ליבו לקריאה של ישוע ללכת אחריו בדרך הצלב.

הזכרתי שבמהלך הקטע ממעשי השליחים, ישנו פרט שחשוב לתת עליו את הדעת (הש' יב:17-12). כשכיפא משוחרר באורח נס מבית הסוהר של הורדוס, הוא הולך לבית אמו של יוחנן המכונה מרקוס. הוא דופק על הדלת הסגורה ומשרתת בשל רודה מגיעה לפתוח. היא מזהה את קולו של כיפא ובהשתאות ובשמחה והיא רצה לספר לגבירתה במקום לפתוח את הדלת. הסיפור הזה, שיכול להיתפש כקטע קומי, גורם לנו להבין את אווירת האימה שהובילה את הקהילה הנוצרית להישאר מאחורי דלתיים סגורות, אך גם סגורה להפתעות של אלוהים. הפרט הזה מספר לנו על פיתוי תמידי של הכנסייה, להסתגר בעצמה בפני סכנה. אבל, אנחנו רואים גם את הפתחים הקטנים דרכם אלוהים יכול לפעול. לוקס הקדוש מספר לנו שבבית הזה "נֶאֶסְפוּ רַבִּים וְהִתְפַּלְּלוּ" (פס' 12). התפילה מאפשרת לחסד לסלול דרך מסגירות לפתיחות, מפחד לאומץ, מעצב לשמחה ואף ניתן לומר ממחלוקת לאחדות. כן, אנו אומרים זאת היום בביטחון, יחד עם אחינו מהמשלחת של הפטריארך האקומני האהוב ברתולומאוס, שנשלחה כדי כדי להשתתף בחגם של הקדושים המגינים של רומא. היום הוא גם חגה של אחדות הכנסייה כולה, כפי שהדבר נראה בנוכחות הארכיבישופים המטרופוליטיים, שהגיעו בשביל ברכת הפליום שהם יקבלו מנציגיי במקומות מושבם.

יהי רצון שכיפא ופאולוס יעתירו בעדנו, כדי שנוכל להתקדם בשמחה במסע הזה, לחוות את פעולתו המשחררת של אלוהים ולהעיד עליה בפני העולם.








All the contents on this site are copyrighted ©.