הוותיקן מציין את יום השנה ה65 להסמכתו של בנדיקטוס לכהונה

יוזף רטצינגר, שבחר לעצמו את השם בנדיקטוס השישה כשנבחר להיות אפיפיור בשנת 2005, הגיע לחגיגות יום השנה ה65 להסמכתו לכהונה, שנערכו ב"סלה קלמנטינה" שבארמון האפיפיורי. במקום נכחו יותר משלושים קרדינלים, כמו גם מספר גדול של אורחים נוספים.

האירוע החל בהופעה של המקהלה של הקפלה הסיסטינית ובנאום של האפיפיור פרנציסקוס. בדבריו, האב הקדוש הזכיר את התשובה של כיפא לשאלה של ישוע "האם אתה אוהב אותי?", "אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך", ענה לו האפיפיור הראשון. וזוהי, אמר האפיפיור הנוכחי, "התגובה ששלטה בחיים שעברו בשירות הכהונה ובעיסוק בתיאולוגיה אמתית".

האפיפיור פרנציסקוס אמר שבנדיקטוס ממשיך לשרת את הכנסייה, "לא מפסיק לתרום תרומה אמתית לצמיחתה בעצמה ובתבונה". "ואתה עושה כן", אמר, "מהמנזר הקטן 'מטר אקלזיה' בוותיקן, שמוכיח בכך שהוא כלל לא אותה פינה קטנה ונידחת, אליה תרבות הבזבוז של ימינו נוטה להוביל אנשים שבזיקנתם מאבדים מכוחם". הוא דיבר, כמו כן, על הממד "הפרנציסקני" של המנזר, שמזכיר את ה"פורטיונקולה", "הפיסה הקטנה" בה פרנציסקוס הקדוש הקים את מסדרו והקדיש את חייו. ההשגחה האלוהית, אמר, "רצתה שאתה, אח יקר, תגיע למקום שניתן לכנותו 'פרנציסקני' באמת, שממנו זורחים שלווה, שלום, עצמה, בטחון, בגרות, אמונה, דבקות ונאמנות שמטיבים איתי רבות ומעניקה לי ולכנסייה כולה כוחות רבים".

בסוף דבריו, האפיפיור פרנציסקוס איחל כל טוב לאפיפיור אמירטוס בנדיקטוס, בשמו ובשם הכנסייה כולה, יחד עם תפילה עבור בנדיקטוס, "שאתה, הוד קדושתך, תמשיך לחוש בידו של האל הרחמן שתומך בך, שתמשיך לחוות את אהבת האלוהים ולהעיד עליה בפנינו, שיחד עם כיפא ושאול, תמשיך לשמוח בשמחה גדולה בשעה שאתה צועד אל עבר מטרת האמונה".

בשלב מאוחר יותר של הערב, לאחר עוד מוזיקה ונאומים מפי הקרדינלים גרהרד מולר ואנג'לו סונדו – ראש המעוצה לדוקטרינה של האמונה וראש חבר הקרדינלים – בנדיקטוס נשא נאום תודה למברכים אותו, ובייחוד לאפיפיור פרנציסקוס. בדבריו לאב הקדוש, בנדיקטוס אמר, "טובך, מהרגע הראשון בו נבחרת ובכל רגע בחיי פה, מדהים אותי. זהו מקור השראה אמתי עבורי. יותר מגינות הוותיקן, עם כל יופין, טובך הוא המקום בו אנו שוכן: אני חש מוגן".

האפיפיור אמירטוס עסק, כמו כן, בנושא ההודיה, בדבריו על מילה ביוונית שנכתבה על מזכרת מהמיסה הראשונה שלו. המילה הזו, לדבריו, מצביעה "לא רק על הודיה אנושית, אלא באופן טבעי מרמזת על מילה עמוקה יותר, חבויה, שמופיעה בליטורגיה, בכתובים" ובמילות ההקדשה. המילה היוונית "אאוקריסטומן", אמר, "מחזירה אותנו למציאותה של ההודיה, לאותו ממד חדש שהמשיח העניק לה. הוא הפך את הצלב, את הסבל, את כל הרוע בעולם, להודיה, ולכן גם לברכה. וכך הוא שינה מן היסוד את החיים ואת העולם, והעניק לנו, וממשיך להעניק לנו כיום, את לחם חיי האמת, שמנצח את העולם הודות לעצמת אהבתו".