הצגת מסר האפיפיור לכבוד יום המהגר והפליט העולמי

 (VIS/רדיו ותיקן) הקרדינל אנטוניו מריה וליוֹ, נשיא מועצת האפיפיור לעבודה הפסטורלית בקרב המהגרים והאוכלוסיות הנודדות, והארכיבישוף ג'וזף קלאתיפרמביל, מזכיר אותה המועצה, הציגו ביום חמישי את המסר של האב הקדוש לכבוד יום המהגר והפליט העולמי, בלשכת העיתונות של הכס הקדוש.

הקרדינל וליוֹ הסביר את משמעות היום לאור מצב הפליטים והמהגרים בעולם. יום זה, לדבריו, הולם במיוחד בהקשר שנת הרחמים עבור הכנסייה, הנדרשת להתמקד בנושא זה במשך השנה הליטורגית הקרובה. אך גם לאור ממדי תופעת ההגירה והנדידה של אוכלוסיות הגורמות לטרגדיות ברחבי העולם. יש להכיר בכך שתופעה זו, על כך גווניה, דורשת מאתנו התייחסות הולמת.

תקוותנו שהשנה יום זה, המצוין כיובל למהגרים ולפליטים בכל הכנסייה, יהווה הזדמנות לכל הקהילה הנוצרית להרהר, להתפלל ולפעול. "ההגירה משפיעה ישירות על הכנסיות, מכיוון שהן המוסדות הקרובים ביותר למהגרים ולפליטים. בהן אנו פוגשים באנשים אלו פנים אל פנים, ומפגש ברמה זו עשוי להיות רחב היקף."

"אנו לא יכולים להתעלם או לשתוק לנוכח האסונות הרבים. אסור לנו להיכשל בלבטא את כאב הלב שלנו מול מקרים רבים של סבל - הם גברים ונשים; לעתים קרובות עניים, רעבים, נרדפים, פצועים נפשית וגופנית, עשוקים או קורבנות מלחמה - המחפשים חיים טובים יותר. ... זהו הנושא שנבחר על ידי האב הקדוש ליום הקרב," הוסיף הקרדינל וליוֹ. בהמשך הוא תיאר בקווים כלליים את הסוגיות, שהאפיפיור מעלה במסרו, המאתגרות אותנו כאינדיבידואלים וכקהילה.

ראשית, הטקסט מתייחס למשבר ההומניטרי בהקשר ההגירה, המשפיע לא רק על אירופה, אך על העולם כולו. עובדה זו, לדברי האב הקדוש, "דורשת בחינה מעמיקה של המצב על מנת לסייע לנו להבין את המניעים של ההגירה, יחד עם השלכותיה על יעדיה בהיבט הגלובלי. דבר שיאפשר התמודדות נכונה עם התופעה שתאפשר שמירה על כבוד האדם."

שנית, המסר מדגיש את סוגיית הזהות. "הופעתם של מהגרים בהקשר חברתי זר להם, מצריכה תהליך התאקלמות הדדית למצב החדש," ציין הקרדינל. "ההשתלבות בחברה חדשה דורשת כוח פנימי לשנות מרכיבים בזהות העצמית של האדם, כדי להסתגל להקשר החברתי והתרבותי החדש. באופן דומה, הופעת המהגרים "מאתגרת את החברות השונות הקולטות אותם בהפקת תהליך הקליטה והשילוב בחברה, המקדם את הערכים שהופכים אותנו לאנושיים יותר, ומסייע לנו לנהל מערכת יחסים מאוזנת עם האלוהים, הזולת והבריאה כולה. ובו בזמן תהליך המאפשר למהגרים לתרום לצמיחתה של החברה הקולטת. האב הקדוש מזמין אותנו למצוא את האיזון העדין בין שתי נקודות קיצון אלו, כדי למונע יצירת גטאות תרבותיים מצד אחד, ולאומיות קיצונית ושנאת זרים מצד שני.

מסר האפיפיור גם מדגיש את נושא הקבלה בברכה, תוך שימת דגש על הכנסייה אשר נושאת דבר נבואה בעידוד הקבלה בברכה של הזר, המהדהד בעשייה השונה של הקהילות הנוצריות.

אל מול בעיות וקושיות אלו, האפיפיור קובע "תגובת הבשורה היא רחמים." רחמים מובילים אל עמידה עם אחרים, וטיפוח תרבות המפגש; "דבר המאתגר את כולנו באופן שגורם לכל אחד לרצות לא רק לתת, אלא גם לקבל מאחרים, ונוטה לגבש ולאחד."

"תסבוכת ההגירה מקשה על ההפרדה בין חקיקה פוליטית ולאספקטים הומניטריים וביטחוניים." הדגיש בכיר הכנסייה. "פרספקטיבה על תרבות המפגש מכוונת את ההסתכלות במהגר בכללותו על כל האספקטים השונים שלו. ... בדרך זו, נוכחות המהגרים הופכת מרק סמיכות תרבויות שונות באותו מרחב, למפגש בין בני אדם, בו קריאת הבשורה משרה ומעודדת הליכה במסלולים המובילים אל התחדשות ושינוי כלל המין האנושי."

הסוגיה השלישית עליה מצביעה האב הקדוש במסרו היא ההגנה על זכותו של כל אדם לחיות בכבוד בארץ מולדתו. ... לכל אדם יש את הזכות להגר - זו היא אחת מזכויות היסוד של כל אדם באשר הוא. אך עוד בטרם, זכותו של האדם לא להגר מארץ מולדות חייבת לעמוד להתקיים - כלומר, לחיות בתנאים המאפשרים את המשך ניהול חייו התקין בארץ מולדתו. ראשית כל, כוונת הדבר היא לסייע לארצות שמהן בורחים מהגרים ופליטים. ... הצורך להגיב אינו מוגבל למאבק במבריחים או הקשחת חוקי ההגירה. יש גם להתייחס לכך שאלה הנהנים משגשוג יאפשרו לעניים ולנזקקים (פרטים ואומות ככלל) לקבל את הכלים לטפל בצרכיהם, ולהתפתח, דרך חלוקה הוגנת של משאבי כדור הארץ.

לבסוף, האפיפיור מזכיר את אחריותה של התקשורת, והחשיבות של אלו התורמים ל-"חשיפה של דעות קדומות שקריות בקשר להגירה, תוך הצגת האמת ככל האפשר."