השיעור: יום ד, ה-19 בנובמבר 2014

אחים ואחיות יקרים,

מועצת הוותיקן השנייה נתנה לנו מתנה גדולה, גילוי מחודש של חזון הכנסייה המבוססת על אחווה, שכוללת בה בעת את עקרונות הסמכות וההיררכיה. הדבר מסייע בידינו להבין שכל הנוצרים, מתוקף טבילתם, שווים בעיני האדון ולהם אותה הקריאה, זוהי הקריאה לקדושה (ראה: אור לגויים, 42-39). היום, אנחנו שואלים את עצמנו: ממה מורכבת אותה קריאה אוניברסלית להיות קדושים? וכיצד נוכל להגשימה?

ראשית כל, עלינו להבין היטב שהקדושה היא לא דבר-מה שאנו רוכשים, שאנו משיגים בשל איכויותינו ויכולותינו. הקדושה היא מתנה, זוהי מתנה מאת האדון ישוע המשיח, כשהוא לוקח אותנו עמו ואוסף אותנו אל חיקו, מעצב אותנו בצלמו. באיגרת אל האפסיים, פאולוס השליח מצהיר ש"הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת הַקְּהִלָּה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדָהּ כְּדֵי לְקַדְּשָׁהּ" (אל האפסיים ה:26-25). אכן, הקדושה היא פניה היפות ביותר של הכנסייה, פניה היפות ביותר הן גילוי מחודש של האחדות עם האלוהים במלוא חייו ומלא אהבתו. אנו מבינים עתה כי הקדושה איננה זכותם של מעטים: הקדושה היא מתנה המוצעת לכול, מבלי לדחות איש והיא עצמה מהווה את הסממן העיקרי של כל נוצרי ונוצרי.

כל זה גורם לנו להבין שכדי להיות קדושים, לא חייבים להיות בישופים, כוהנים או נזירים: כולנו, כולנו נקראים להפוך לקדושים! כמו כן, לעתים אנו נוטים לחשוב שהקדושה שמורה אך ורק לאלה שמסוגלים להתנתק מענייני דיומא, שמסוגלים להקדיש עצמם לתפילה בלבד. לא כך הדבר! יש שחושבים שהקדושה היא לעצום את העיניים ולהידמות לתמונת קדושים. לא! זוהי לא הקדושה! הקדושה היא דבר-מה גדול יותר, עמוק יותר שאלוהים נותן לנו. אדרבא, אנו נקראים להפוך לקדושים בחיים של אהבה ובמתן עדותנו הנוצרית בתוך ההקשרים היומיומיים שלנו. כל אחד נקרא מתוך מצבו ואורח החיים בו הוא נמצא. אתה נזיר, האם אתה נזיר? היה קדוש בכך שתחייה בשמחה את המתנה שלך ואת השליחות שלך. אתה נשוי? היה קדוש באהבה ובדאגה לאשתך, לבעלך, כפי שעשה המשיח לכנסייה. נטבלת אך אינך נשוי? היה קדוש בכך שתעבוד בכנות ובמיומנות ובהקדשת זמן לשירות אחיך. "אבל אבי, אני עובד במפעל; אני רואה חשבון ומוקף כל היום במספרים, לא אוכל להיות קדוש...". כן, כן אתה יכול! במקום בו אתה עובד, אתה יכול להיות קדוש. אלוהים נותן לך את החסד להיעשות קדוש. אלוהים מעניק עצמו לך. ניתן להיעשות קדוש בכל עת ובכל מקום, זאת אומרת שניתן לפתוח את עצמך לאותו החסד שפותח בנו את הצהר לקדושה ומתעל אותה אלינו. אתה הורה או סב? היה קדוש בלמדך בתשוקה את בניך או נכדיך להכיר וללכת בעקבות ישוע. נדרשת סבלנות רבה לשם כך, כדי להיות הורה טוב, סב טוב, אימא טובה, סבתא טובה. נדרשת סבלנות רבה ובאותה הסבלנות באה הקדושה: אתה פועל בסבלנות. אתה מלמד את האמונה, מורה או מתנדב? היה קדוש בכך שתהיה אות גלוי לאהבת האלוהים ולנוכחותו בקרבנו. הנה: בכל אורח חיים יש מקום לקדושה, תמיד! בבית, בדרך, בעבודה, בכנסייה, ברגע זה ובמצב חיים הנוכחי נפתחת הדרך לקדושה. אל תתייאשו וצעדו בדרך זו. זהו אכן אלוהים שמעניק לנו חסד. האדון אינו דורש דבר מלבד זאת: שנהיה באחדות עמו ובשירות אחינו.

לפיכך, כל אחד מאתנו יכול לערוך חשבון נפש קטן; עתה נוכל לעשותו, שכל אחד מאתנו יענה לעצמו, בדממה: כיצד אנו עונים לקריאתו של האדון לקדושה? האם ברצוני להשתפר, להיות יותר נוצרי, להיעשות יותר נוצרייה? זוהי הדרך לקדושה. כשהאדון מזמין אותנו להיעשות קדושים, הוא לא קורא לנו לדבר-מה עגום ועצוב. להפך! זוהי הזמנה להשתתף בשמחתו, לחיות ולהקדיש לו בשמחה כל רגע בחיינו ובשעה שאנחנו עושים כך הדבר נהייה למתנה עבור כל הסובבים אותנו. אם אנו מבינים זאת, הכול משתנה ומקבל משמעות חדשה, משמעות יפה, משמעות שמחלחלת לדברים הקטנים כל יום ביומו. לדוגמה: פלונית הולכת למכולת ופוגשת בשכנה והן מתחילות לדבר, אז מגיעה הרכילות והפלונית אומרת: "לא, אני לא אומר דברים רעים על האדם הזה". זהו צעד אל עבר הקדושה, זה מסייע לנו להיעשות קדושים. ואז, בבית, הילד שלך מבקש ממך להקשיב לסיפורים שלו: "או לא, אני עייפה, יש לי הרבה עבודה היום" – "אבל עצרי את עצמך, הקשיבי לבנך שזקוק לך!". ואת עוצרת, מקשיבה בסבלנות, וזהו צעד אל עבר הקדושה. לקראת סוף היום, כולנו עייפים, אבל אז מגיע זמן התפילה. התפללו: זהו עוד צעד נוסף אל עבר הקדושה. אז מגיע יום ראשון ואנחנו הולכים למיסה, אנחנו מקבלים את לחם החיים, לפעמים קודם לו וידוי יפה שמטהר אותנו מעט. זהו צעד אל עבר הקדושה. אז, אנחנו חושבים על הבתולה, כמה טובה היא, כמה יפה, ואנחנו אוחזים במחרוזת ואנו מתפללים. זהו צעד אל עבר הקדושה. ואז אני הולך במורד הרחוב, אני רואה אדם עני, אדם במצוקה, אני עוצר, מתעניין, נותן לו משהו: זהו צעד אל עבר הקדושה. אלו הם דברים קטנים, אך צעדים קטנים אל עבר הקדושה. כל צעד אל עבר הקדושה עושה אותנו לאנשים טובים יותר, משחרר אותנו מהאנוכיות והמסוגרות שבנו ופותח אותנו לאחינו ולצרכיהם.

חברים יקרים, באיגרת הראשונה של כיפא השליח מופיעה קריאה זו: "אִישׁ אִישׁ כְּפִי הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר קִבֵּל יְשָׁרֵת בָּהּ בְּקִרְבְּכֶם, כְּסוֹכְנִים טוֹבִים עַל חַסְדּוֹ רַב־הַפָּנִים שֶׁל אֱלֹהִים. אִישׁ כִּי יְדַבֵּר, אִמְרֵי אֱלֹהִים יְדַבֵּר; אִישׁ כִּי יְשָׁרֵת, יַעֲשֶׂה זֹאת מִתּוֹךְ הַכֹּחַ שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים; וְזֹאת לְמַעַן יְכֻבַּד הָאֱלֹהִים בַּכֹּל דֶּרֶךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ" (הראשונה לכיפא ד:11-10). זוהי הקריאה לקדושה! קבלו אותה בשמחה, תמכו זה בזה, שכן בדרך לקדושה, לא צועדים לבד, כל אחד לעצמו, אלא פוסעים בה יחדיו, בגוף המיוחד שהוא הכנסייה הנאהבת והמקודשת על ידי ישוע המשיח. הבה נצעד קדימה באומץ, בדרך לקדושה.