האפיפיור מפרסם איגרת ראשונה: שמחת הבשורה

26 בנובמבר 2013 – רדיו וותיקן – האפיפיור פרנציסקוס פרסם זה עתה את האיגרת הראשונה שלו, "שמחת הבשורה". המסמך בן 224 העמודים מציג את הדרך בה האפיפיור רואה את הכנסייה ככנסייה שמכריזה את הבשורה, שעל שעריה "להיות פתוחים תמיד". האפיפיור מדבר על נושאים שונים, ביניהם הכרזת הבשורה, שלום, קדושה, צדק חברתי, המשפחה, כבוד לבריאה, אמונה ופוליטיקה, אקומניזם, דיאלוג בין דתי ותפקיד הנשים והעמאים בכנסייה.

 

שמחת הבשורה היא הכותרת שהאפיפיור פרנציסקוס בחר למסמך הארוך הראשון של כהונתו, בהדגישו את המפגש המשמח עם המשיח שמאפיין את הופעותיו בפומבי עד עתה. האיש שהפנה את תשומת הלב של התקשורת לרצונו לקבל ולשתף את אמונתו עם כל מי שהוא פוגש, קורא עתה לנו לעשות את אותו הדבר. "למצוא מחדש את החיוניות המקורית של הבשורה", כדבריו, דרך התחדשות יסודית של מוסדות הכנסייה ובאמצעות חזון. בכך נכלל גם מה שהוא מכנה "חזרה בתשובה של האפיפיורות", להפוך אותה ליעילה יותר בשירות הכרזת הבשורה בעולם המודרני. הכנסייה, הוא אומר, לא צריכה לפחד מבחינה מחודשת של "מנהגים שאינם קשורים באופן ישיר ללב הבשורה", גם אם יש להם שורשים היסטוריים עמוקים.

 

בשפה ישירה ואישית, האפיפיור קורא לכל הנוצרים לחולל "מהפכה של רכות" בפתיחת ליבם כל יום מחדש לאהבתו ולסליחתו של אלוהים. הסכנה הגדולה בחברה הצרכנית שלנו כיום, אומר האפיפיור, היא "שיממון וייאוש" שמגיעים מ"לב חמדן, מרדף קדחתני אחר הנאות שטחיות ומצפון קהה." כשחיינו הפנימיים נלכדים באינטרסים עצמיים, מזהיר האפיפיור, "אין מקום לאחרים, אין מקום לעניים". 

 

האפיפיור ממשיך ואומר שכפי שאנחנו פותחים את ליבנו, כך גם על דלתות הכנסייה להישאר פתוחות ועל התקדישים להיות זמינים לכל. גוף המשיח, הוא מדגיש, "אינו פרס למושלמים, אלא תרופה ומזון עוצמתיים לחלשים." הוא חוזר על אידיאל הכנסייה המושלמת, "פצועה, כואבת ומלוכלכת משהותה ברחובות" שאותה הוא מעדיף על פני כנסייה שלכודה בעיסוק מתמיד בליטורגיה ובדוקטרינה, בהליכים וביוקרה. "הצילנו אלוהים", מצהיר האפיפיור, "מכנסייה חומרנית עם קישוטים רוחניים ופסטורליים מזויפים!" כך הוא מפציר למתן תפקיד גדול יותר לעמאים ומזהיר מ"דגש יתר על הכהונה" וקורא ל"נוכחות נשית משמעותית יותר בכנסייה", בייחוד "היכן שמתקבלות החלטות חשובות".

 

בהביטו אל מחוץ לכנסייה, האפיפיור מגנה את המערכת הכלכלית הנוכחית כ"לא צודקת משורשיה", מבוססת על רודנות השוק, בה ספקולציות פיננסיות, שחיתות רווחת והתחמקות ממסים שולטות. הוא מגנה, כמו כן, את המתקפות על חופש הדת ואת הרדיפות החדשות כנגד נוצרים. בהעירו שהחילון העלים ערכים מוסריים, יצר תחושה של בלבול ומלאכותיות, האפיפיור הדגיש את חשיבות הנישואין ומערכות יחסים משפחתיות יציבות.

 

לאחר מכן הוא חזר על חזון הכנסייה הענייה למען העניים והפציר בנו להעניק תשומת לב מיוחדת למי שנמצא בשולי החברה, ביניהם חסרי הבית, המכורים, פליטים, ילידים, קשישים, מהגרים, קורבנות סחר בבני אדם ותינוקות שעוד לא נולדו. בעוד שאין זה "מתקדם" לנסות לפתור בעיות בלקיחת חיי אדם, האפיפיור מעיר ש"עשינו מעט מאד כדי ללוות בהתאם נשים במצבים קשים ביותר, בהם הפלה מופיעה כפתרון מהיר למצוקתן העמוקה".

 

לבסוף, המסמך האפיפיורי החדש מתמקד בקידום השלום, הצדק והאחווה באמצעות דיאלוג סבלני ומכבד עם בני כל הדתות ועם אלו שאינם מאמינים. יחסים טובים יותר עם נוצרים אחרים, עם יהודים ועם מוסלמים הן דרכים הכרחיות לקידום השלום ולמלחמה בקיצוניות. בעודו מזהיר את הנוצרים "להימנע מהכללות מלאות שנאה", בנוגע לאסלאם, האפיפיור קורא "בענווה" למדינות מוסלמיות להבטיח חופש דת מלא לכל הנוצרים.